בהשילי בלי כל חשש,תרבות של עור אשר יבש וכמו חדש למחוז חפצי אגיע..

ביום ראשון השבוע,יום אחרי יום ההולדת,הביאה לי מזכירת המחלקה בארגון בו אני עובד,מכתב.


במכתב היה כתוב שחור על גבי לבן שתאריך הפרישה שלי מהעבודה


נקבע ליום ה 30.11.19,כלומר שנה ועוד קצת מהיום.


היה לי ברור שגיל הפרישה הולך ומתקרב ,אצל עובדי מדינה זה תאריך ברזל,


אתה מגיע לגיל 67 וזהו,אתה נפלט מהמערכת,


גם אם כוחך במותניך.


גם אם המנהלים שלך חושבים שיש לך מה לתרום ואתה עובד מצויין,הם לא יכולים להושיע,


אתה יכול כמובן לבוא פעמיים או שלוש בשבוע כמתנדב ולעשות את אות עבודה שעשית


אבל שכר אחרי גיל 67 לא תקבל.


כבר כמה זמן שאני מהרהר בתאריך הפרישה ובמה אעשה אחריה


אבל  עד שאתה לא מקבל אסמכתא,זה באוויר ואתה יכול להשתעשע במחשבות,


מהרגע שקיבלתי את המסמך,טולטלתי רגשית,ממש.


לקח לי יום או יומיים להפנים,להתאושש ואפילו לצחוק על זה.


הדבר הראשון שהזכיר לי המכתב הזה,היה הפנייה של בתי הבכורה כששרתה בצבא ועמדה כמה חודשים לפני שחרורה,


היא פנתה אלינו כי הרגישה קצת אבודה


כל חייה עד אז הייתה במסגרות והנה היציאה מהצבא בלי תוכנית מסודרת הפחידה אותה.


לשמחתנו היא  השתלבה באזרחות בצורה טובה ומהירה,היא עובדת בדיוטי פרי בנתבג כבר כמה שנים,השנה התחילה ללמוד צילום שבו היא מאוד מוכשרת


והכל הסתדר  לפי רצונה.


וחשבתי לי שאחרי 25 שנות עבודה רצופה באותו מקום עבודה,הנה מגיע גם זמני לצאת למרחבי ההערבה הפראית והשוממה


וגם אני צריך לפלס את דרכי מחדש.


והמחשבה על זה קצת הפחידה אותי, בסוף בסוף המסגרת ,כל מסגרת ,נותנת בטחון.


אין לי תוכניות מוגדרות לאחרי הפרישה,ברור לי שלא אשב  רגל על רגל בבית ואצפה בטלויזיה,זה לא אני.


יש לי כמה מחשבות מה אני רוצה לעשות ואברר  את האפשרויות במהלך השנה.


אני רוצה לומר כמה מילים על הבלייק פריידיי למיניהם:


לא מבין את הקונספט ולא מתחבר להתלהבות המזוייפת הזאת,


נראה לי שאנשים הולכים שבי אחרי מניפולציה של אתרי אינטרנט כאלה ואחרים שלמכור היא אומנותם,אין לי ולדעתי לרבים כמוני ,מושג אם המחירים


זולים יותר בימים האלה ורק בגלל שהם אומרים שלקנות פריט כזה ואחר זול יותר ביום הזה,אנשים קונים.


נראה לי שכל הפסטיבלים האלה זה סוג של "עבודה זרה"


יוצרים קדחת קניות מבויימת היטב שמופקת על ידי חברות האשראי,בנקים,תאגידים,רשתות חברתיות משרדי פרסום ותדמית וכל זה כדי לייצר בהלת קניות של פריטים שאפשר להסתדר בלעדיהם


אז תודה,אני לא משתתף.


יום שישי


הכותרת מתוך אחד השירים הכי טובים שנוצרו כאן,נשל הנחש של מאיר אריאל


והשורה המצוטטת למעלה מתארת את התקווה  של התחלה חדשה בעוד שנה


אני סיימתי,תיהיו טובים

37 תגובות בנושא “בהשילי בלי כל חשש,תרבות של עור אשר יבש וכמו חדש למחוז חפצי אגיע..

  1. ’מהבקום לואקום’ הוא התהליך שבתך עברה, אחרי שכל החיים שלה היתה במסגרות. אתה מנוסה יותר, אבל כן, הפרישה כרוכה במשבר כמו כל שינוי. זו גם כמובן הזדמנות נהדרת לצמיחה. זוכרת שתכננת לעסוק באוכל (פלאפל?) או משהו דומה לזה. מצד שני, רבים מוצאים עיסוקים נפלאים שפעם היו תחביב וכעת יש להם זמן לעסוק בו – צילום, סרטים, כתיבה. אולי תכתוב את הספר הגדול של חייך? ברור לי שתמצא מה לעשות. ואנחנו כאן נלווה אותך. תהיה טוב. 

    אהבתי

    1. חחח אהבתי מהבקום וגו’. יש לי כמה מחשבות על מה לעשות אחרי,גם להתעסק בבישול,אבל כרגע יש מחשבות אחרות על דברים אחרים שאולי אפרט בהמשך.
      ספר לא כלול בתוכניות,אין לי אמביציות כאלה,בנתיים אשאר במסגרת הבלוג,כאן או במקום אחר.
      תודה מניפה

      אהבתי

  2. התחלות חדשות באמת מפחידות,  אבל הן גם הזדמנות להתנסות בדברים שעד עכשיו לא היה לך זמן בשבילם.  יש המון אפשרויות. מאחלת שתגלוש בקלות לתוך הנישה שלך ותמצא בה נחת.

    אהבתי

  3. אני חושבת שיש יתרון לצאת לגמלאות בגיל שאתה עדיין מסוגל לעשות דברים, כי ההסתגלות לעיסוק אחר אחרי הפרישה אינו דבר פשוט כלל. מהנסיון שלי אוכל לספר שלוקח זמן לבחון דברים, לנסות, לטעום בכל מה שהחיים יכולים להציע. טוב שיש לך כשנה למחשבה, לבדיקה, לעכל את הדבר. עד עכשיו כל חייך היית תחת משטר שנכפה עליך מבחוץ. יכולת הבחירה שלך הייתה מוגבלת ברגע שעסקת לפרנסתך בתחום מסויים. עוד שנה תהיה חופשי. כפי שסארטר כתב, קשה לאנשים להיות חפשיים. יש איזה איום בכך. זה מפחיד. יתכן שבסופו של דבר תמצא את מקומך בעיסוק אחר שגם הוא יגביל את החופש שלך, אבל עד אז…

    אהבתי

  4.  חחח זהו,סטמפה : " חטיאר" . 
    ואם כבר ברבי מאיר בעל הטקסט  עסקינן : " אני נורמלי להיות "נורמלי " ?!? אני לא נורמלי !!! "

    אהבתי

    1. חחח ידידי,את "הסטאמפה" אתה מקבל עוד לפני שמודיעים לך על זמן פרישתך מהעבודה
      הגוף שלך מאותת לך כבר מגיל 50 עם סטאמפות כאלה ואחרות
      אני דווקא הייתי מגדיר את מכתב הפרישה כפתיחה של חלון הזדמנויות

      אהבתי

  5. אפשר לאחל לך מזל טוב ובשעה טובה, כי השלב הבא של חייך עומד להתחיל בעוד שנה, ואפשר כמובן גם להילחץ מהעובדה שעוד מעט תיעלם המסגרת הנוחה והמיטיבה שהחזיקה אותך ב-X השנים האחרונות. אני מעדיפה את הראשון כמובן אבל לגמרי מבינה ומקבלת גם את השני. הם יכולים, לדעתי, לדור בכפיפה אחת. ההתרגשות מהשלב החדש, והחשש מהשינוי. בניגוד לרבים אחרים, טליק, אתה גיוונת ועסקת בדברים אחרים לפני שהשתקעת במקום עבודתך הנוכחי, טעמת טעמים ומראות ומקומות אחרים, ולדעתי זה נותן לך יתרון. אני בטוחה שתמצא תעסוקה ועניין אחרי פרישתך ואולי אפילו עבודה מסוג כלשהו, אם תבחר בכך. עצתי לך היא: אין צורך להילחץ ולהחליט לפני שתפרוש. אפשר גם לנוח חודש חודשיים אחרי הפרישה ולמצוא עניין ועיסוק אז…………המון המון הצלחה. המשך

    אהבתי

    1. המשך
      לגבי בלק פריידי ויום הרווקים וכל שאר החגים המלאכותיים שנועדו אך ורק לגרום לאנשים לבזבז את כספם על דברים שאינם צריכים…….נדמה לי שכבר שוחחנו על זה כאן. איכשהו במערב הצליחו להעביר את המסר לאנשים שאם הם רק יקנו את הדברים הזה והזה הם יהיו מאושרים. זה התחיל בארה"ב אבל עובדה שזה התפשט כבר גם לכאן ולמקומות נוספים בעולם. עצוב וגם מאוס. מה שכן, אם יש משהו שאתה באמת רוצה או צריך, שווה לחכות לקנות אותו באחד מהימים המוזלים האלה, כי המחירים באמת נמוכים יותר. 

      אהבתי

      1. אני מסכים ועדיין חושב שמי שלא זקוק בדחיפות לשום דבר בעל ערך שלא יקנה ביום הזה,שהוא יום מסחרי להחריד

        אהבתי

    2. אה ברור שאקח איזשהו  פסק זמן אחרי 25 שנה שאני קם ב3 ורבע בבוקר.
      הבעיה שלי שבגלל שעשיתי דברים אחרים ,הגעתי למקום העבודה המסודר הזה רק בגיל 41 ולכן אין לי למשל פנסיה תקציבית או פנסיה שקרובה ל70 אחוז וזה יאלץ אותי גם אם לא ארצה להמשיך לעבוד
      אבל ברור שנפתחות לי כאן אפשרויות והזדמנויות חדשות שכדאי יהיה לחשוב עליהן ונראה,נתכונן

      אהבתי

  6. מנסיוני "הרב" כדאי להמתין עם התוכניות. תן לעצמך זמן להסתגלות. תהנה מהחופש ואל תמהר לקבל החלטות.
    לפעמים הלחץ של עודף זמן פנוי מוביל לבחירות שגויות. עדיף ללמוד ליהנות ממנו לקום בשעות סבירות, לעשות את הדברים בנחת.
    מה שהכי לא נעים בפנסיה הוא הידיעה שאבדת את הרלוונטיות. יש את החותמת שהגעת לגיל השלישי (פיכסה). לטעמי צריכים לצאת לפנסיה בגיל עשרים ואחת ובגיל 40 להתחיל לעבוד. 
    הטירוף של קניות ברשת ולאו דווקא בחגים המטומטמים שהמציאו, ממש אינו ברור לי. אנשים רוכשים פריטים שאינם זקוקים להם רק בגלל שהעלות נמוכה.
    כשעבדתי היתה בחורה צעירה שבלתה את רוב היום בשיטוט בין אתרים וקונה כל מיני שטויות כמו עגילים בחמישה שקלים או צמיד בגרוש. ככה הוציאה כספים שהצטברו לסכום לא קטן, אבל היא היתה שלמה עם זה.  

    אהבתי

    1. אני מבין מה שאת אומרת על עניני הפרישה והתוכניות לעתיד,אבל אני רוצה לומר שיש לי שנה שלמה לחשוב ולתכנן,יכול להיות שאעשה טעויות,אף אחד לא חסין מהן,לכן יש לנו סדנת פרישה מהעבודה כדי להכין אותנו טוב יותר לימים שיבואו אחכ
      אני מוכרח לומר שאין לי את התחושות שלך בקשר לאובדן הרלוונטיות.הגיל והתקנה של פרישה מעבודה בגיל 67 ידועים לי ואין לי בעיה כזאת או אחרת מעבר לעובדה שחבל לי לעזוב את המסגרת בה אני נמצא 25 שנים,אבל מי שחושב שאני לא רלוונטי בגלל גילי,זו ממש בעיה שלו
      ובאשר לקניות ברשת,אני מרגיש כמוך,בזבוז זמן וכסף

      אהבתי

  7. התכוונתי לתחושה האישית של חוסר הרלוונטיות ולא מה האחרים חושבים.
    ברור שאין מי שחסין מפני טעויות, אני עשיתי תכניות נרשמתי להרצאות וחוגים ובדיעבד בטלתי הכל מכורח הנסיבות ולא מבחירה.
    לדעתי צריך לחוות את הפנסיה לפחות חודשיים ואז לקבל החלטות ולא למלא את היומן בשפע ארועים כדי "לסתום חורים".
    כמובן שאתה רשאי לחשוב אחרת, איש איש ודעותיו.

    אהבתי

    1. מי שיכול להרשות לעצמו "לחוות חודשיים" את הפנסיה בשבתו רגל על רגל,נהדר לו,אני אקדיש למנוחה פחות זמן כי בסופו של דבר ,הפנסיה שלי כנראה לא תיהיה כזאת שתאפשר לי לשבת רגל על רגל:-)
      מכיון שאני עובד ברציפות פחות מ30 שנה.זו בעצם הבעיה כשצעירים,לא חושבים על פנסיה וכשמתעוררים לעניין כמוני,זה קצת מאוחר לצערי.
      אני לא מצטער על שום דבר שעשיתי וחוויתי,אבל היום הייתי שמח יותר לו הצטרפתי לעבודה המאורגנת10 שנים קודם,מה שבפועל לא היה יכול לקרות אז,כי ממש זה לא היה בראש שלי

      אהבתי

  8. הנה התובנות שלי, בשקל, בנושא הפרישה לגמלאות:
    1. כולם מפחדים מהרגע. כמו שכתבו מעלי, יש פחד מהחופש, פחד מהיציאה ממסגרות. יש פחד מהבחינה הכלכלית, יש פחד מ"איך נסתדר" כלכלית.
    2. האנשים, שאני מכיר, שיצאו לגמלאות – מאד מרוצים. לאחר תגובת הסתגלות, הם גילו שאפשר גם אחרת. גם בלי מסגרת.
    3. יש הבדל בין צורות הפרישה השונות. למרות שהתוצאה הסופית זהה – מאד משנה הדרך. מי שבחר לפרוש מרצון, לעומת מי שהגיע לגיל פרישה במסגרת החוק, לעומת מי ש"הופרש". אתה נמצא במקום טוב: אתה יודע, שאלו החוקים. שלא "הפרישו" אותך כי אתה עובד, ששמחים להיפטר ממנו.
    ===>

    אהבתי

    1. 4. הפרישה היא עניין שמאד תלוי באופי האישי. יש מי שיכול "לשבת רגל על רגל" – ויש מי שימשיך להתרוצץ כל היום.
      5. לטעמי, במועד הפרישה, עליך לחשוב, מחדש, מה חשוב לך באמת ועבור מה אתה עובד. מותר לך להחליט מה שאתה רוצה, כמובן. אבל מותר לך גם להחליט, שתצליחו להסתדר עם פנסיה מצומקת – במחיר עזרה פחותה לילדים הבוגרים שלך, למשל. מותר לך גם להחליט הפוך, כמובן. אבל שב עם עצמך וחשוב ברצינות. בלי לשלוף תשובות אוטומטיות. הפרישה היא ציון דרך חשוב בחיים, מותר לבדוק את המחשבות והרצונות מחדש. במידה ואתה זקוק לתירוצים כלשהם, גם כלפי עצמך – יציאה לגמלאות היא סיבה מצוינת.
      6. כדי שתשב מובטל מעט זמן – אתה צריך להתחיל לחפש עבודה חדשה בעודך עובד. אם תמצא עבודה כזו – ותעבור מעבודה לעבודה – לא תזכה בכלל להבין שפרשת. גם לא להנות מכך. לטעמי, זה בזבוז נורא של רגע מכונֵן. שוב, כמובן, מותר לך להחליט מה שאתה רוצה.
      ===>

      אהבתי

      1. 7. פרישה לגמלאות מהווה ציון דרך כלכלי. אתה אמור לקבל פנסיה מקרן הפנסיה. קופות גמל משתחררות. חלק מהכספים ניתן למשיכה מיידית – חלקם רק כגימלה. אתה אמור לקבל קצבת זיקנה של הביטוח הלאומי. המון חוקים חדשים – המון בירוקרטיה. לדוגמה: אם תרוויח מעל סכום מסוים – לא תהיה זכאי לקיצבת זיקנה, אלא בגיל 70. צריך להתכונן מראש, צריך להיות מודע לחוקים ולמשמעותם. צריך לעשות חישובים מחדש. כדאי לך לקבל יעוץ מקצועי, כדי לדעת כמה כדאי לך להרוויח בעבודתך החדשה, שלא יצא שאתה עובד כמעט בחינם.
        8. אני מצטרף לעצה שקיבלת כאן, שכדאי קודם לצאת לפנסיה – ואז להתרשם ממה שקורה. איך אתה מתמודד עם החופש, איך אתה מתמודד עם הזמן, איך שניכם מתמודדים עם הזוגיות החדשה. איך אתה מתמודד עם הכסף. לוקח קצת זמן עד שהאבק שוקע. עד שאתה מתחיל לקבל קיצבאות "רגילות" מכל המקומות. בהתחלה יש כל מיני הפרשים, כל מיני מענקים, כל מיני כספים חד פעמיים שמשתחררים. אי אפשר לדעת מה בדיוק יקרה, עד שהכסף מתחיל לנחות בחשבון הבנק באופן סדיר.

        אהבתי

      2. תודה! זה מידע חשוב שברור לי כרגע שאין לי הרבה מושג בו שוב,אני מקווה שאחרי סדנת הפרישה שבו יסבירו גם על הענינים האלה ,אהיה חכם יותר.
        כמובן שאם הסדנה לא תספיק,אפנה ליעוץ מקצועי נוסף.
        תודה קוץ

        אהבתי

      3. אמרתי כבר בתגובה למעלה שמכיון שאני לא עובד 30 שנה אלא רק 25 בגלל שעסקתי בדברים אחרים קודם להכנסי לדאר ושם לא הייתה לי פנסיה כי מי חשב על זה בכלל ,לכן הפנסיה לא תגיע ל70 אחוז אלא לפחות וברור לי שאני לא רוצה לרדת ברמת החיים ואני מניח שארצה לעזור לילדיי.
        אצטרך לחשוב מה וכמה לעשות,באיזה דברים ארצה לעסוק וברור לגמרי שאתחיל לחפש בעודי עובד.
        יש לי כבר כמה רעיונות  שאני רוצה לבדוק ואני מניח שאעשה זאת בחודשים הקרובים.אני מעדיף מסגרת אחת ולא לעבור מעבודה לעבודה,זה לא אני.

        אהבתי

      1. עם כל הכבוד לסדנאות פרישה למיניהן – ויש כבוד – אין תחליף ליעוץ פרטי.
        מכיוון שאתה לא איזה עילוי בנושא בירוקרטיה – אני ממליץ לך בחום על יעוץ פנסיוני פרטי. בכל מקרה.
        תראה, בוא ניקח לדוגמה את המקרה של צילום ה- CT שעברת וסוגיית התשלום עבורו. אתה מצפה – ובצדק – שיסבירו לך. אבל הפקידוּת בשני המוסדות, בית החולים וקופת החולים, מעוניינת במשהו אחר: לדאוג לכספי המוסד. קופת חולים מעוניינת להוציא כמה שפחות כסף – בית החולים מעוניין להרוויח כמה שיותר. 
        זה כלום לעומת מה שקורה בפרישה. יש הרבה יותר מוסדות, כל אחד מהמוסדות מעוניין לשלם לך כמה שפחות. ביטוח לאומי/קרן פנסיה/קרנות גמל/מס הכנסה – כל אחד רוצה לשלם כמה שפחות, להשאיר כמה שיותר כספים שלך בקופתו. הפקידים שם לא דואגים לאינטרסים שלך, אלא לאינטרסים של המוסד. הם לא יועצי מס שלך, בהגדרה. אסור להם לייעץ, וגם אין להם זמן ורצון לעשות זאת. ההבדלים בין התנהלות נכונה להתנהלות רשלנית יכולים להיות מאות ואף אלפי שקלים כל חודש, תלוי בגובה הסכומים המעורבים.

        אהבתי

  9. זה לא פשוט הקטע הזה של יציאה לפנסיה
    אמא שלי יצאה לפני שנה, והמשיכה לעבוד (אמנם פחות שעות אבל עדיין).
    אבא שלי אמור לצאת במהלך השנה הקרובה (יולי), והוא מחכה לזה בקוצר רוח. טוב העבודה שלו גם פיזית וגם במשמרות במשך כל השבוע (שזה בכלל משגע כי הוא עובד גם בסופי שבוע וגם לילות לפעמים). וגם הוא לא מתכוון לשבת בבית.
    אני יודעת מאמא שלי שהייתה באיזה מפגש בביטוח לאומי ששם הסבירו לה את הדברים.
    ובכל מקרה כמו שקוץ כתב לך, כדאי ואף רצוי להכיר את הדברים לפני כן ולהתכונן למה שנקרא "היום שאחרי"

    אהבתי

  10. היי טליק, מתנצלת על חוסר הרלוונטיות לפוסט, לא מצאתי דרך לפנות בפרטי. הגעתי לבלוג דרך הרשימה בבלוג של העזרה. אני אשמח לעזרתך.

    אהבתי

      1. היה לי בלוג לפני משהו כמו 7 ימים. אני לא זוכרת את השם משתמש או את הסיסמא וגם את הקוד של המייל על מנת לאמת. למי אפשר לפנות? פניתי במייל לישרא, אבל אין מענה :/ אני אשמח אם תפנה אותי למישהו שיכול לעזור.

        אהבתי

      2. אה עכשיו ראיתי שאת כתבת כאן 7 שנים,טוב זו בעיה גדולה כפי שפירטתי.אבל אם את זוכרת טת של הבלוג,תעשי גוגל ותיכנסי אליו משם ונסי לגבות את החומרים לפחות דרך התאריכון,באשר לכניסה לעריכה אני לא בטוח כאמור שמישהויכול לעזור.אנסה לבדוק

        אהבתי

      3. טוב מהבחינה הזאת זו בעיה לא קטנה,לישרא אין עורך או מישהו שמתפעל אותו טכנית,אנחנו משולים לגוף שנע בחלל האינטרנטי כמו חללית נטושה.
        כל מה שקורה כאן בשנה האחרונה או יותר עובד אוטומטית,מה שמפסיק לעבוד,לא מתקנים.
        לכן אם שכחת את שם המשתמש כדאי לנסות להתאמץ לזכור אותה כי אחכ את הסיסמה אפשר לשחזר כמו שאת יכולה לראות בדף הראשי.לגבי הקוד של המייל,אני לא מכיר את המונח הזה בכלל.את אומרת שאת כאן שבוע? 
        כמה הספקת לכתוב אם בכלל,כי אם זה ככה אולי כדאי לך לפתוח בלוג חדש,לרשום את שם המשתמש והסיסמא באישזהו מקום בהישג יד וזהו.
        לא הייתי מציע את זה למישהו שיגיד לי שהוא כותב שנה,אבל שבוע זה משהו שניתן לשחזור

        אהבתי

      4. אני מצטער שאני לא יכול לסייע יותר,הפניתי את תשומת ליבה של חברה בלוגרית שמבינה במחשבים ובאינטרנט טוב ממני לתגובה שלך ואני מקווה שהיא תוכל לסייע יותר ממני.
        אם היה מישהו בערוץ 10 שאחראים על ישראבלוג שאני יודע שאפשר להעזר בו ,הייתי מפנה אותך,אבל התחושה שאנחנו פלטפורמה עזובה ואין מושיע.

        אהבתי

      5. היי….
        סורי על הדיליי
        לפי מה שראיתי הדרך היחידה לשחזר שם משתמש וסיסמא זה ע"י הכנסת כתובת המייל שאליה מקושר הבלוג (המייל שאליו את מקבלת תגובות)
        מעבר לזה אין הרבה מה לעשות כפי שטליק כתב לך, אין עורך או מישהו בכלל שמטפל בישראבלוג בימים אלה

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s