דצמבר חודש מקוטר,ריחות תפוח ומטר אתה נותן כוחות גנוזים להרוגי התמוזים

תראו

יש הרבה שירים יפים בעברית

אבל אין הרבה כאלה :

 

ריח ים ורוח סתיו

ומיץ של תפוחי זהב

ומין סגריר מתוק חמוץ

מושך מבית אלי חוץ

ללכת לכת ולנשום
אויר

שקיעות כחול אדום

ללכת לכת ולנשום
אויר

שקיעות כחול אדום.

אויר שקיעות, ניחוח דק,

הגשם זה עתה נפסק.

עלה ושוט והסתכל

עד מה יפה היא התבל.

עלה ושוט והסתכל

עד מה יפה היא התבל.

הפנסים חוורי פנים,

כחולות עיני העננים

ומשהו מוזר כזה

לוחץ דומם על החזה,

לוחץ, קורע ודורש,

הלב רוצה להתעטש.

לוחץ, קורע ודורש,

הלב רוצה להתעטש.

אויר שקיעות, ניחוח דק…

דצמבר חודש מקוטר

ריחות תפוח ומטר,

אתה נותן כוחות גנוזים 

להרוגי התמוזים,

אתה יודע להשיב

מעט אביב לתל אביב.

אתה יודע להשיב

מעט אביב לתל אביב.

אויר שקיעות, ניחוח דק..

 

 

מילים-נתן אלתרמן

לחן-משה וילנסקי

סתם ,להתחלת שבוע,לגשם שיורד בלי הפסקה,דצמבר

הכותרת בגלל שאף אחד כבר לא כותב מילים כאלה

אני סיימתי,תיהיו טובים

24 תגובות בנושא “דצמבר חודש מקוטר,ריחות תפוח ומטר אתה נותן כוחות גנוזים להרוגי התמוזים

  1. מיתולוגיה עכשיווית. ’הרוגי התמוזים’ – כך אני אכן מרגישה בתמוז, כשכל הטבע קוצני וצהוב, והאוויר אפור ומאובק. מקסים. ואני אוהבת את העובדה שגם כשיורד גשם זלעפות אנשים בארץ מאושרים. כי גשם. 

    אהבתי

    1. מכיון שלא הרגשתי בטוח בפירוש של צמד המילים ,הרוגי התמוזים’,הלכתי לבדוק מסתבר שהמשורר התכוון שבקיץ כל הפרי שעל העצים נקטף , כאילו נהרג והגשם של דצמבר מחייה את העצים והם מתחדשים.
      פירוש נורא יפה ובכלל איזה ראש פורה ומלא דמיון  צריך להיות לאדם כדי להביא צמד מילים כאלה !
      תודה מניפה

      אהבתי

      1. יש כאן רקע עתיק יותר ומיתולוגי של ממש: האל תמוז היה במיתולוגיה הבבלית אל שמת (יורד לשאול) וקם לתחיה כל חדש. לכן יש גם נשים ה’מבכות את תמוז’ בתנך. מות תמוז אכן מסמל את מות הטבע בקיץ. ואני גם נזכרת בשיר של ר’ שמואל הנגיד, מת אב ומת אלול (כן, צביקה פיק השתמש בו):
        מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָם, גַם נֶאֱסַף תִשְרֵי וּמֵת עִמָם,
        בָאוּ יְמֵי הַקר, וְהַתִירוֹשׁ אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְלִי דָמַם.
        לָכֵן, יְדִידִי, סב אֱלֵי רֵעִים כָל אִישׁ וְאִישׁ יַעַשׂ אֲשֶר זָמַם!
        אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְהַגְשִימָם, וּשְמַע שְמֵי מָרוֹם בְהַרְעִימָם.
        וּרְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה – זֶה יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם.
        קוּמָה, שְתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְתֵה בַכַד, וּבַלַיִל וְגַם יומָם!

        אהבתי

      2. מקסים ! גם הפירוש שהבאת
        וגם השיר הזה שצביקה פיק שאני לא מת עליו בדרך כלל, שר כל כך יפה את השיר הזה עם המילים המדהימות האלה ,שאגב לא ידעתי שמחברן היה שמואל הנגיד שברחוב על שמו היה המשרד של אבא שלי:-)
        תודה !

        אהבתי

      3. הזכרתם לי את נעמי שמר שכתבה :
        עצוב למות באמצע התמוז
        דגלי הקיץ נישאים אל על,
        על ראש התורן תור הומה ולא יחדל.
          כי על קיצך, ועל קצירך הידד נפל…
        (ונפטרה בחודש תמוז)

        אהבתי

      4. למרות שכתבה שירים יפים,במבט לאחור היא הייתה יותר מידי לאומנית עבורי והיום אני פחות מתחבר לשיריה,אם כי כמובן שיש לה זכויות רבות בזמר העברי. תודה יקירה

        אהבתי

  2. היה כיף לשמוע את השיר ולקרוא את המילים היפות, וגם לקרוא את התגובות של מניפה ונגה שהוסיפו שירים ומילים בנושא. אז תמוז מת אצל נתן אלתרמן ונעמי שמר, ואב ואלול מתו אצל שמואל הנגיד. 

    אהבתי

    1. אוי קיימן ידידי,התגעגעתי ומודה שהתרשלתי ולא חיפשתי איפה אתה כותב(בהנחה שאתה כותב) תן לי קישור לבלוג שלך,מבטיח להמשיך לקרוא אותך:-)
      תודה על התגובה

      אהבתי

      1. חזרתי גם לישרא וגם לבלוגגר. לא יודע איך ולכמה זמן אבל אני בינתיים שוב כאן.
        יש לינק בבלוג שלי בישרא בצד שמאל למעלה.
        מוזמן לבלוג שלי 🙂

        אהבתי

    1. השני כמובן אבל ריח הקטורת שמדובר בשיר הוא לא הנר הזה שאתה מדליק ומפיץ ריח,אלא הכוונה לריח של תפוזים ופירות הדר אחרים שמפיצים את ריחם  בהתאם לעונה

      אהבתי

כתיבת תגובה